סולימאני תכנן את ציר ההתנגדות כבטחוני צבאית והגנה מתקדמת כדי למנוע התקפות כאלה. האיראנים, מאז מותו של הגנרל ב-2020 ב-בגדד, השתמשו במבנה מורכב של מיליציות, מפלגות פוליטיות, עמותות חברתיות ושירותי מודיעין «לא רשמיים» כנקודת השקפה פוליטית יותר מאשר חזית צבאית. הם נחלשו ביכולתם והפכו מקבוצות מבצעיות מאורגנות לפלטפורמות להשפעה פוליטית.

מתוך שלוש ההחלטות האפשריות לאחר 7/10 של ישראל:

• תמיכה מוסרית;
• התקפה פתוחה ופלישה לשטח ישראל;
• שימוש במטחי טילים ומארבים.

טהרן החליטה להשתמש באפשרות המזיקה ביותר לאינטרסים שלה, ותמכה – אך לא יותר מדי – בעזה והמשיכה במלחמת התשה, שחשפה את כפות המניות של הארגון שלה, שכבר היה משומן היטב. מארבים של צבאות בלתי סדירים מול הכוח הצבאי של ישראל וארה»ב, ושיתוף פעולה עם מדינות נוספות באזור, אינם איום ממשי בטווח הארוך.

הפאזלים נופלים כמו משחק קלפים. הכוח המושחת של הכסף, יחד עם מודיעין ה-MOSSAD, CIA ו-MI6. למעשה, באיראן נעצרו רבים מאנשי המוסד החשודים בעבודה עבורו. לפני מספר ימים נועד סוכן נוסף בלבנון. הפעילות הזו, שאפשרה ליוזמה ולשליטה בזמן ובמשאבים, פיצחה את המפה המסובכת ואת הרשתות שלה.

במהלך המכה הגדולה הראשונה, בין ספטמבר לדצמבר 2024, נפלה ההנהגה העליונה של חיזבאללה (אזרחית וצבאית) וגם באשר לאסד, מבלי להזכיר את המבצע המיוחד של החיפוש שביצעו בלבנון לאחר נפילת אסד, וסוריה הפרוסה בידיי אל-קאעידה, שנכנעה למערב, עם סנקציות שהופשרו במשך שבועות, על חשבון האלוואיטים, נוצרים ודוסיסים, ועד כדי השמדה עם רצח עם. איראן סימנה את יציאתה הפועלית מהמערב של הפרס.

החלטות הרעות שהומלצו באיראן בין 2020 ל-2024 שמרו על המדינה במצב של בידוד בעיראק ובתימן, שם אנסרוללה, לאחר ההתקפה הזו, יתכן ואיבדה את כיוון האסטרטגיה שלה.

בהתקפת טהרן נפלה ההנהגה הצבאית של איראן: הגנרלים אסמאעיל גאני, עבדול חאדים סלאמי, חסין זאדה ומוחמד בוכריי. סאפה פאדראן מאבדת את המעטפת שלה, את המומחים וממשיכי אסטרטגיית קאסם סלימאני.

במסגרת 2025, אושרה הטרגדיה הגדולה ביותר: ארה»ב מבקשת לנהל משא ומתן. זה קורה כשהן החליטו להימנע מתקיפה, למעשה, מפני שהסיכון הגיאופוליטי לשכונה ולאינטרסים הבינלאומיים והאמריקניים לנפילת איראן רב מהאיום של אויב שאיבד את יכולת ההשפעה הגיאופוליטית שלו ובכלאה בשדות תימן. איראן נשארה לבדה.

התקפות המוסווות לתאונות ולשריפות הבליטו את עוצמת המערב, שהתחזקה על סנקציות שגרמו להחלשה תפעולית של הצבא ויצרו מעמד ניכר לנתניהו, שהתגבר לאחר הפסדי חיזבאללה ותליית אסד.

נתניהו הציב לעצמו שלושה מטרות גדולות: לחזק את השליטה על פלסטין ב»מלחמה שתסיים כל מלחמה»; לסיים את איום ציר ההתנגדות, שחשב שגורם לפחד רב בשל יכולותיו; ולסיים סופית את התכנית הגרעינית של איראן. לשם כך, היה עליו להחליש את איראן בפומבי באמצעות מבצעי דרמה, לחשוף שעוצמתה אינה כפי שהוצגה ולפגוע במוראל של האויב.

אך עדיין יש גמלאים שרוצים את הפיצוץ הגרעיני. ישראל השיקה מתקפה זו שגם משדרת מסר תואם לוושינגטון: הם מעוניינים לסיים את אפשרויות ההפצה כפי שהם שואפים לסיים את ציר ההתנגדות, אך גם לא חפצים בנפילת הרפובליקה המוסלמית… לעת עתה.

תפקיד רוסיה וסין אינו ברור. מוסקבה מנהלת סנקציות כבדות ומלחמה קשה מול המערב באוקראינה, אחרי שנחלשה בציר ההסכמה שלה עם סוריה ומרחיקה את ארמניה. סין, שנקטה באסטרטגיה של עסקים וכסף, כרגע אינה שותפה להרפתקאות צבאיות. איראן נשארה לבד.

העתיד שלה תלוי בתגובה של ג’מאלני. אם יבחר שלא לתקוף ולשכוח את סוגיית הפצצה, אף על פי שיבקר בנאומיו, יוכל להציל משהו.

אם יחליט להמשיך, עלול לסיים כמו הגנרל אחראי לפרויקט הגרעיני הסורי, הגנרל מוחמד סולימאן, או כמו חסן נסראללה עצמו.